אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם", אומרת המשנה. אבל נדמה שכל מי שחי בבית שיש בו ילדים, או עובד בבית ספר, מכיר לפחות עוד אחד: ראש השנה ללימודים. זהו ראש השנה שמגיע עם ילקוטים ומחברות, עם כיתה חדשה, מערכת חדשה והתרגשות שמתחלפת לעתים גם בחשש. מעט אחריו מגיע ראש השנה העברית – עם ברכות ואיחולים, חשבון נפש ותקווה להתחלה חדשה. המשנה בחוכמתה מזכירה לנו שלא הכל מתחיל באותה נקודת זמן, ושיש חשיבות לציון ההתחלות החדשות, שנה בשנה: יש ראש השנה לשנים, ראש השנה לאילן, ראש השנה למלכים ולרגלים –

יהודה (ויקסי) רביב ז"ל, היה פעיל תרבות ורכז התרבות של קיבוצו רביבים במשך שנים רבות. לאורך שנים אלה ניהל התכתבות עם אריה בן גוריון ז"ל, איש ועדת החגים הבין קיבוצית ומייסד מכון שיטים, שבה שיתף אותו מניסיונו ופעולתו בקיבוץ והתייעץ איתו. בשנת 1966 שלח ויקסי לאריה את 'מגילת יום העצמאות' החדשה שהוכנה בקיבוץ, כמסכת לחגיגת ערב יום העצמאות. במכתב נלווה כתב ויקסי

במכון שיטים נשמרת מגילת אסתר יוצאת דופן: מגילה מסורתית מלאה שנכתבה בידי סופר סת״ם, בה שזורים איורים צבעוניים שציירו ילדי וילדות בית השיטה בשנות ה־80. חלק מאותם ילדים כבר הורים בעצמם, ועדיין שומרים עותק בבית. שני עותקים שמורים גם באוסף הספרייה הלאומית.

לקראת ההכנות לראש השנה, רבים מאיתנו שוקעים בזיכרונות העבר, במסורת המשפחתית והקהילתית המוכרת. אך מה אם נסתכל על ראש השנה ויום הכיפורים,...