בין ראש השנה ללימודים לראש השנה לשנים – כמה התחלות יש לשנה אחת? | אביב גרוסר

אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם", אומרת המשנה. אבל נדמה שכל מי שחי בבית שיש בו ילדים, או עובד בבית ספר, מכיר לפחות עוד אחד: ראש השנה ללימודים.

זהו ראש השנה שמגיע עם ילקוטים ומחברות, עם כיתה חדשה, מערכת חדשה והתרגשות שמתחלפת לעתים גם בחשש. מעט אחריו מגיע ראש השנה העברית – עם ברכות ואיחולים, חשבון נפש ותקווה להתחלה חדשה.

המשנה בחוכמתה מזכירה לנו שלא הכל מתחיל באותה נקודת זמן, ושיש חשיבות לציון ההתחלות החדשות, שנה בשנה: יש ראש השנה לשנים, ראש השנה לאילן, ראש השנה למלכים ולרגלים – לכל תחום יש את מעגל הזמן שלו, ולכל התחלה משמעות משלה; ציון משותף של חגים ומועדים, מחזור המס, תחילת קדנציה, עונה חקלאית, או לימודים והתבגרות במעגל האישי.

אריה בן־גוריון, מייסד מכון שיטים, הציע לראות גם בפתיחת שנת הלימודים מועד בפני עצמו:

"יום פתיחת שנת לימודים חדשה הינו בבחינת חג ראש השנה של בית הספר, מועד הראוי לייחוד ולציון בביוגרפיה האישית של התלמיד ובאורחות חייו של בית הספר כמוסד חינוכי בחברתנו."

לא רק היום שבו חוזרים לכיתה, אלא רגע בזמן שראוי לחגוג ולייחד לו מחשבה: מה נבקש להתחיל השנה? מה נרצה שיצמח בכיתה ובבית הספר, ובקהילה שבה אנו חיים? אילו ברכות, כוונות והחלטות מעשיות ניקח איתנו אל הדרך החדשה?

"ראש השנה לשנים" בא' בתשרי, ו"ראש השנה ללימודים" באחד בספטמבר, מגיעים השנה בזה אחר זה. שניהם מבקשים מבט קדימה, בחירה במה נרצה "לשנות" – הן מלשון שינוי והן מלשון חזרה.

לקראת השנה הזאת, נבקש קודם כל שתהיה לנו שנת לימודים שלמה: מעגל שנה רציף, ללא מלחמות ואירועים שמטלטלים את חייהם של ילדים, משפחות, קהילות וצוותים חינוכיים. לצד זאת, בפתחה של שנה שבה נידרש גם לבחור את דרכה של המדינה, נאחל שנדע לא רק לשמר את הקיים, אלא גם לשנות את הדורש תיקון – לבחור מתוך אחריות, בתקווה ובחיים משותפים, ולפתוח יחד אפשרות לעתיד טוב יותר.