"תפקידנו החינוכי הוא לעשות להם את הארץ הזאת, ואת העולם הרוחני שהצמיח אותה, לבית שהנפש אחוזה ודבוקה בו. וזה לא יושג בלי אווירה של אהבה-ללא-חשבונות, של כבוד-בלתי-מזויף, של הידבקות בעם ובגורלו ובתולדותיו הטרגיות, בערכיו הרוחניים, ביצירתו החיה ובחזון תקומתו." (ברל כצנלסון, בזכות המבוכה ובגנות הטיח) עוד שנת לימודים מסתיימת. שוב שנה לא שגרתית. שנה של מלחמה, איומים וחוסר ודאות. שנה שבה עבור תלמידים ומורים רבים, עצם האפשרות להיפגש בכיתה לא הייתה מובנת מאליה. במציאות כזו, הנטייה הטבעי

אנשי בית קשת בחרו לשלב בהגדת הפסח שלהם את קריאתו של מנהיג הפועלים ללקיחת אחריות כדרך חיים, כתזכורת לכך שמסע החירות שהחל לפני 3,000 שנה, רלוונטי ומחייב גם עבור ההווה שלהם. הלוואי ומילים נוקבות אלו יהדהדו כתזכורת וכמצפן גם לימינו אלה.

הכבישים מעפולה ועד חצר כנרת התמלאו באנשים שבאו לחלוק לברל כבוד אחרון. מה הביא כה הרבה אנשים לחלוק לו כבוד זה?

6 הצעות לתוספות לליל הסדר ולהגדה של פסח לעת הזו (לאחר 7 באוקטובר ובזמן מלחמה).

יום הזכרון לחללי תל-חי מזוהה ביותר עם המשפט "טוב למות בעד ארצנו". המיתוס שקם, ובמשך דורות סחף אחריו צעירות וצעירים רבים, נופץ לרסיסים,...