נשים כמו מרים וכמו אסתר קיימות גם היום. ניצוץ מיכולותיהן קיים בכל אחת ואחד מאיתנו. ראוי שבימי מלחמה, כמו בימי שלום, נשים תבאנה את תבונתן, ניסיונן, ויכולותיהן אל תוך מעגל ההשפעה הציבורי. השאלה ששואל אלוהים המקראי את אדם הראשון בגן העדן: "אַיֶּכָּה" – מהדהדת תמיד בחלל העולם, ובזמנים כאלה אולי נשמעת אישית יותר לכל אישה בתוכנו, בכל גיל. כולנו יכולות לענות "הִנֵּנִי" ולמצוא את העשייה המיטיבה שלנו, המעצימה והמחזקת את ילדינו, את סביבתנו, את שכנינו.

עקרון התקווה שעל פיו יוצא המחנך לדרכו אינו מטשטש את המודעות לתנאים האקוסטיים שבעבודתו. [..] המחנך פועל גם בעת משבר כלכלי, בעת מלחמה או שלום, הוא פועל בתנאים תרבותיים נתונים וחשוף לחסימות תרבותיות הנובעות מאימת הזר, מפחד מפני עתיד לא ידוע וממנהגים בלתי מובנים העוברים מדור אל דור. [..] המגוון החברתי שמכונס בכיתה ובבית הספר, צריך להיות מוקד של יצירת קהילה [...] כוחו של המחנך נובע משבועתו לתקוות של חניכיו, מאמונתו כי עליו לפתוח חלונות לסביבה ולנפש פנימה. (מוקי צור, מתוך ספרו: ''

עם התקרב הימים הנוראים ביקשנו לנסח וידוי לעת הזו, להכות על חטאי התקופה, אך גם לשים על חזנו יד מנחמת ולהתחזק מגילויי האנושיות הרבים שסביבנו.

בתשעת החודשים שחלפו מאז פרוץ המלחמה עסקנו בהשלכותיה בזירות רבות. כעת אנו מבקשים להציע חידוש גם לצום העתיק של י"ז בתמוז.

בין מגילת רות, מגילת החסד, לבין אחריותנו על הפליטים בארצם, העקורים בחזית.

6 הצעות לתוספות לליל הסדר ולהגדה של פסח לעת הזו (לאחר 7 באוקטובר ובזמן מלחמה).

אחד המרכיבים הרעיוניים של חג פורים, גם בסיפור וגם במנהגי הקרנבל, הוא "ונהפוך הוא". הסדר החברתי מתערער: חזקים הופכים לחלשים, חלשים הופכים...