שאגת הארי ופעולת הלביאה | רינת בר חיים
- לפני 21 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
בימים כתיקונם, בין פורים לפסח, ולכבוד יום האישה הבינלאומי (8 במרץ), היינו מתייחסים לאסתר המלכה, מרים הנביאה וייצוג פוליטי־ציבורי של 50:50. אך הימים אינם מתוקנים. השמיים רועמים מעלינו, ואנשים משלמים מחירים כבדים. החיים בבית מתנדנדים על הגשר הצר שבין עצבים ומתח לבין הומור משפחתי מגבש. מה ליום האישה הבינלאומי ולזמנים כאלו?
יום האישה הבינלאומי מגיע תמיד בסמוך לפורים ולפסח. הפעם בין לבין. ובשני חגים אלו אנו נתקלים בשתי נשים המשתמשות בתבונתן הנשית כדי לסייע לעם;
אסתר המלכה החלה את דרכה בסיפור שתוקה, עושת מצוות דודה ולבסוף תכננה, הסתכנה, הצילה את העם מכליה, הפכה למלכה בעלת עוצמה ו… כתבה את המגילה! "קבעוני לדורות" (בבלי מגילה ז א) דרשה מהרבנים, וכך נולד החג הכי מצחיק ומשמח במעגל השנה. "כתבוני לדורות" היא הוסיפה, ומגילת אסתר נחתמה בתוך התנ"ך.
מרים, אחות משה, לכאורה דמות משנית בסיפור יציאת מצריים. אך היא זו שעל פי האגדה (בבלי סוטה יב א) מנעה את התפרקות המשפחות במצריים אחרי מצוות "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" ובכך תרמה ללידת משה. מרים היא זו ששמרה עליו ממרחק כשהונח בתיבה על היאור, מי שדאגה שבת פרעה תביא לו מינקת עברייה. היא שידעה לשמח ולהציב תרבות של עתיד, כשיצאה בתופים ובמחולות אחרי חציית ים סוף ולפני סכנות הנדודים. מרים היא שלפי האגדה (בבלי תענית ט א) נשאה את ה"באר" שאפשרה את החיים במדבר במשך ארבעים שנה. באר של שירה ומחולות. באר המפיקה מים חיים, אמונה ביכולת, תקווה.
נשים כמו מרים וכמו אסתר קיימות גם היום. ניצוץ מיכולותיהן קיים בכל אחת ואחד מאיתנו. ראוי שבימי מלחמה, כמו בימי שלום, נשים תבאנה את תבונתן, ניסיונן, ויכולותיהן אל תוך מעגל ההשפעה הציבורי.
השאלה ששואל אלוהים המקראי את אדם הראשון בגן העדן: "אַיֶּכָּה" – מהדהדת תמיד בחלל העולם, ובזמנים כאלה אולי נשמעת אישית יותר לכל אישה בתוכנו, בכל גיל. כולנו יכולות לענות "הִנֵּנִי" ולמצוא את העשייה המיטיבה שלנו, המעצימה והמחזקת את ילדינו, את סביבתנו, את שכנינו. כולנו יכולות ויכולים להחליט עכשיו, בתקופה ה"עוּברית" שנכפתה עלינו, לצאת ממנה קיימות, מעמיקות, יוזמות, מוציאות לאור את האיכויות שלנו, את סיבת הסיבות שלנו, את המיוחדות שלנו בעולם. כל אחת על פי כישוריה והבנתה את תפקידה. בנתינה, בשפע, בנביעה. כל אחת כבאר מרים בפני עצמה.
נשים המממשות את יכולותיהן ונסיונן לטוב, לא ראוי שתשתלבנה 50:50 ברשימות המפלגות, ולאחר מכן בהנהגת המדינה? וגברים, בנים לאמהות כאלו, לא ידרשו ייצוג 50:50? ודאי וודאי. הגיעה העת לימים מתוקנים. מסתבר שגם בעיתות משבר ואיום יש לנו מה ללמוד מהנשים – בהיסטוריה ובהווה.
בברכת יום האישה הבינלאומי מיטיב ומעצים. חפשו ומצאו את הקול האישי המיוחד שלכן ושלכם לפעולה בעולם. ונברך בשלום, שלווה, חן וחסד, בימי המלחמה האלה ובימים האחרים שעוד יבואו.
תגובות