כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי, בָּעֵת הַזֹּאת--רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית-אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ; וּמִי יוֹדֵעַ--אִם-לְעֵת כָּזֹאת, הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת.
דברי מרדכי לאסתר, מגילת אסתר, ד', י"ד
חג פורים ה'תשפ"ג פוגש את מדינת ישראל באחת התקופות המפולגות והקשות בתולדותיה. מתקפות טרור שהולכות ומתרבות מכניסות עוד ועוד משפחות למעגל השכול, רפורמה במערכת המשפט מפלגת את העם לתומכים ומתנגדים, כולנו נחשפים מכל עבר לשיח ציבורי אלים, עוד ועוד כאב ואבל גורמים להתבצרות בעמדות שמרחיקות אותנו ממפגש , קשב וחמלה.
בפסוק י"ד, פרק ד' במגילת אסתר מתרחשת נקודת מפנה בסיפור. אל מול הסכנה שאורבת ליהודים בכל פרס, אסתר מהססת להשתמש במעמדה בארמון המלך ולצאת להגנתם. מרדכי (בפסוק המובא) אומר לה בחריפות – עם תרומתך או בלעדיה, ההיסטוריה תתקדם. אבל האם יהיה לך מקום בהיסטוריה הזו, אם לא תנקטי עמדה? ואיזו זכות יש לך לא להשתמש במעמדך לטובת עמך?
מי מאיתנו לא שמע בעת האחרונה חבר או חברה יקרים שרוצים להימלט מכאן, לעזוב את הכל ולהתחיל מחדש במקום אחר, רגוע, מסודר יותר?
מגילת אסתר מציבה מראה קשה לאפשרות החיים היהודיים בגלות. ארץ ישראל או ריבונות יהודית אינן מופיעות במגילה אף לא פעם אחת. הדמויות היהודיות במגילה נדרשות לשקול כל צעד, לעמוד על המשמר, להסתיר ולגלות, להיות מדויקות בכל רגע נתון מתוך דאגה לשמור על עצם הקיום של העם.
האם היום המצב הוא אחר, באמת? האם ייתכנו חיים יהודיים חופשיים במדינות אירופה או ארה"ב, חלום שמטפחים אנשים רבים סביבנו כדי להימלט מן הקשיים במדינת ישראל? או ששוב ניאלץ לבחור בין חיים המטפחים את התרבות והמורשת שלנו ובין בטחון קיומי, תעסוקתי וחברתי?
עכשיו במיוחד המגילה דורשת מאיתנו – תפסו את מקומכם בכינון ההיסטוריה של העם היהודי. קחו בשתי ידיים את כישוריכם וכוח השפעתכם והובילו את העם לעתיד בטוח וצודק יותר. אם לא אתם, אז מי? ואם מישהו אחר, אז איפה תהיו אתם?
בתקווה לחודש אדר שמח יותר בעתיד עמנו.
תמונה: כרזת ההצגה טוביה החולב (התיאטרון היהודי קרקוב)