תוצאות חיפוש

מערכי שיעור ליום הזכרון מערכי שיעור הכוללים הצעה לטקס ורעיונות להוראה ולציון יום הזיכרון, כולל: פרח דם המכבים ומלחמה מנקודת מבט של ילדים/ות; הכרח המלחמה והתקווה לשלום; הצימוד בין יום הזיכרון ליום העצמאות; כאב השכול והאובדן, ומשמעות הזיכרון וההנצחה. למערכי השיעור לקראת טקסי יום הזכרון טקס לבתי"ס על יסודיים, שבמרכזו: חיזוק ההכרה בזכות ובחובה להגן על המדינה ועל אזרחיה; יצירת חברה טובה יותר; חיזוק החוסן ע"י הענקת משמעות ותקווה. בנוסף, הצעה לשילוב 'יזכור' לנרצחי/ות השבת השחורה, כקישור למציאות חיינו, לצד 'יזכור' לחללי מע' ישראל וחללי פעולות האיבה. להצעות לטקס יום העצמאות מערכי שיעור לקראת היום העצמאות לשכבות א-יב, שבמרכזם לימוד מגילת העצמאות כמצע לסיפור משותף: חירות, צדק ושלום, מדינה יהודית ודמוקרטית. למערכי השיעור מ - עד חודש החודש הנוכחי הוא To play, press and hold the enter key. To stop, release the enter key. צה"ל בתי מדרש בתי ספר תכניות חינוכיות "תפקידנו החינוכי הוא לעשות את הארץ הזאת ואת העולם הרוחני שהצמיח אותה, לבית שהנפש אחוזה ודבוקה בו" (ברל כצנלסון) ​ אנו פועלים מתוך אמונה והבנה שחידוש התרבות יכול להיעשות רק דרך שיח חינוכי-ערכי הקושר מורשת ומסורות לשאלות החברתיות של ימינו. ​ לקראת כל פעילות חינוכית מתקיימת שיחת התאמה בין התוכן לבין צרכיו ודגשיו של הגוף המזמין. ​ בעזרת חומרים מקוריים שליקטנו מתוך ארכיון החגים הקיבוצי ומאוספים נוספים אנו מובילים סדנאות, הרצאות, סיורים ובתי מדרש. מטרת פעילותנו היא השיח היהודי-ציוני השואב משורשים עמוקים וחותר לחברת מופת. לפרטים נוספים מערכי שיעור "מספרים ביציאת מצרים" מה נשתנה ומה נשנה? מסע החירות בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו לעשות סדר בליל הסדר ארבעה מי יודע/ת? היכרות משחקית עם חג הפסח העבודה החקלאית כערך וכחוויה מכוננת בין גבורת המכבים לגבורת הלוחמים והלוחמות בימינו גבורת העורף הישראלי בימי מלחמה גבורת המכבים האור המיוחד שבי ערכים חברתיים בחג הסוכות "מספרים ביציאת מצרים" מה נשתנה ומה נשנה? מסע החירות בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו לעשות סדר בליל הסדר ארבעה מי יודע/ת? היכרות משחקית עם חג הפסח העבודה החקלאית כערך וכחוויה מכוננת בין גבורת המכבים לגבורת הלוחמים והלוחמות בימינו גבורת העורף הישראלי בימי מלחמה גבורת המכבים האור המיוחד שבי ערכים חברתיים בחג הסוכות "מספרים ביציאת מצרים" מה נשתנה ומה נשנה? מסע החירות בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו לעשות סדר בליל הסדר ארבעה מי יודע/ת? היכרות משחקית עם חג הפסח העבודה החקלאית כערך וכחוויה מכוננת בין גבורת המכבים לגבורת הלוחמים והלוחמות בימינו גבורת העורף הישראלי בימי מלחמה גבורת המכבים האור המיוחד שבי ערכים חברתיים בחג הסוכות לכל המערכים מאמרים והרהורים בימים בהם יצר נקמת הדם מרים את ראשו, בהם האנטישמיות מאיימת על קהילות בעולם, נבקש לחזור ולהתחייב לאמונה ולתקווה, לתיקון וליצירה. לפנינו רק שביל אחד לחיים - הנקמה הבונה | יובל שפירא יום הזיכרון לשואה ולגבורה חג הפועלים נחגג בין חג החירות לחג העבודה. מיקומו בלוח השנה מזכיר שכל חברה ראויה שניצור בארץ תלויה בשוויון ערך בני האדם ועבודה מתוך חירות. חג הפועלים הבינלאומי בלוח השנה העברי | מרים הולצמן אחד במאי לאחר הטבח בקיבוץ בארי, חשוב לחזור אל נוסח ההגדה שיצרו לעצמם חברי וחברות הקיבוץ לכבוד הפסח הראשון בנקודת הקבע אליה עלו ב-1951. תיקון ההגדה הוא סמל לתיקון של עם ששקע בגלות | ערן ירקוני פסח 6 הצעות לתוספות לליל הסדר ולהגדה של פסח לעת הזו (לאחר 7 באוקטובר ובזמן מלחמה). תוספות לליל הסדר ולהגדה של פסח | ימי מלחמת חרבות ברזל פסח לכל המאמרים

יום הזכרון ליצחק רבין מערכי שיעור ופעילויות המערכים החדשים שלנו על ריבוי קולות כערך שיעור לכיתות א-ב כיצד נִשָּׁמַע כשכל אחד יתרום את שלו? מתי אנו מוסיפים זה על זו ומתי אנו מפריעים? נחווה את רעיון 'ריבוי קולות' בתנועה, בצליל ובצבע, כדי שכל תלמיד והתלמידה ידעו כיצד להשמיע את קולם, להקשיב לאחרים וליצור פסיפס רב גוני שהוא יותר מסך חלקיו. על תרבות של שיחה כמפתח לחיים משותפים שיעור לכיתות ג-ד נעמיק בדרכים שונות למימוש חופש הביטוי באופן המקדם תקשורת ושיחה פוריים, כבסיס לחברה מכילה ורגישה. נפתח במדרש תמונה הממחיש את חשיבות שפת הגוף, נמשיך בסיפורים על כוחה של מתינות בדיבור ובלב, ונסיים בניתוח איורים המדגימים תקשורת בין-אישית חיובית או מפרקת במעגלי חיים שלנו. על חוקים, כללים ותנאים לחיים משותפים שיעור לכיתות ה-ו נדון בתפקידם של חוקים באמצעות קריאת שירים וכותרות עיתונים המציגים דוגמאות של שמירה או הפרת חוקים. נמשיך בלימוד מקרים בהיסטוריה היהודית בהם הפרת כללים הובילה לאלימות, ונבקש להציע כללים המאפשרים חיים משותפים על אף חילוקי דעות. נסיים בהתנסות בהמצאת כללים בתחומי חיים הקשורים לחיי התלמידים. על השאיפה המתמדת לשלום כערך וכמטרה שיעור לכיתות ז-ח נפתח בהגדרה מילונית למילה "שלום", ונעזר במקורות כדי לשאול מהו השלום שאנו מחפשים וכיצד נשיגו. נמשיך ללימוד מקורות הפורשים חזונות מגוונים לשלום הנשאף, ונסיים במשימת כתיבת הרכיבים החיוניים לקיום השלום בעיני התלמידים. תוספת למעוניינים - שיעור המשך הקושר בין חזון השלום של התלמידים לבין הסכמי השלום של ישראל עם שכנותיה. לקחים, אחריות והתקווה לתקן שיעור לכיתות ט-י נפתח בשירו של נתן יונתן 'הסתיו בלעדיו', שיפתח פתח לנושא השיעור - זכרון ותקווה. נמשיך ללימוד מקורות העוסקים בחברה הישראלית לאחר הרצח, בדגש על שלושת שלבי התשובה - הכרה בחטא, חרטה וקבלה לעתיד. ננחה את התלמידים לאסוף ציטוטים הפורשים רעיונות של זכרון ותקווה ונוסיף אותם ללוח למידה פעיל. בסיום, נבקש להציג את הסוגיה שנלמדה והיכן היא פוגשת את חייהם שלהם. על זיכרון הרצח, ממלכתיות והחברה הישראלית שיעור לכיתות יא-יב נפתח בהיכרות עם חוק יום הזכרון לרצח, ומשמעויותיו בחברה הישראלית כיום. נמשיך בלימוד מקורות, שתכליתו העלאת שאלות על אופי יום הזכרון - תכלית, תוכן, מועד ואופני הזכרון, וכן, על מי מוטלת חובת הזכרון. נסיים ביצירת תוצר ללימוד - כתיבת מחודשת של חוק יום הזכרון לרצח רבין, העונה על שאלות שעלו בלימוד, ואתגרי החברה כיום. מערכים נוספים אחדות ומחלוקות אחדות, מחלוקת וגבולות הדמוקרטיה מלחמת אחים המדרון החלקלק למלחמת אחים התנצחות ישראלית דף מקורות ללימוד על מאבקים והתנצחויות בהיסטוריה היהודית חופש הביטוי הסתה או מחאה - חטיבת ביניים ותיכון עוד לחג >

לכל המקורות שבת מקורות והגות/ ​ מצוות השבת מתוך עשרת הדברות ספר שמות כ', ז'-י' זכור את יום השבת לקדשו : ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לה' אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך: כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו. עוד לחג >

ל"ג בעומר שיר וזמר link אוספים עצים מילים: לאה נאור ​ כאן אוספים עצים כאן אוספים עצים בואו לאסוף אם אתם רוצים. כל ענף יבש זרוק לערמה, מסגרות ריקות לא חשוב של מה. גפרורים שרופים, עפרון שבור, תעודה רעה וחצי ציור. פחד, או כאב, מצב רוח רע יש לך צרות? זרוק למדורה מטאטא ישן, משולש עגול, אל תדאג האש תקבל הכל. אם נשאר דבר-מה, לא בכוונה, ל"ג בעמר בא שוב בעוד שנה. אוספים עצים אש, אש בר כוכבא מה יש באש פינג'אן צ'יזבאט קשתנו על שכמנו עוד לחג >

לכל המקורות עשרה בטבת מקורות והגות/ דליה מרקס שלושה ימי תענית בטבת בזמן, הוצאת ידיעות אחרונות מסורת עתיקה מספרת לא על יום תענית אחד בטבת, כי אם על שלושה ימים רצופים! [...] הפיוט "אזכרה מצוק" (כלומר זכור את המצוקה) מונה "שלוש מכות" שניחתו בחודש טבת, שעליו נאמר "יֶרַח טֵבֵת מְאֹד לָקִיתִי בוֹ", ואשר עליהן נקבעה תענית. נוסף לשמונה בטבת, שבו נצטוו חכמי ישראל לתרגם את התורה ליוונית, והעשירי בו, קבעו הנביא זכריה בן בוזי כיום צום לדורות לזכר ראשית המצור על ירושלים, ומספר הפייטן שבתשעה בטבת "טָרוֹף טוֹרַף בּוֹ הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שֶׁפֶר", כלומר מת עזרא הסופר. עוד לחג >

לכל המקורות ל"ג בעומר מקורות והגות/ ​ מקור מנהג ה"חלאקה" מתוך עיתון "המודיע", אפריל 1999 העדות הראשונה אשר בכתובים על מנהג התגלחת הוא האריז"ל , (גדול מקובלי צפת) כפי שמובא ב"שער הכוונות" לתלמידו רבי חיים ויטאל "עניין מנהג שנהגו ישראל ללכת ביום ל"ג בעומר על קברי רשב"י ורבי אליעזר בנו אשר קבורים בעיר מירון כנודע ואוכלים ושותים ושמחים שם. אני ראיתי למורי ז"ל הוא הא"רי שהלך לשם פעם אחת ביום ל"ג בעומר, הוא וכל אנשי ביתו, וישב שם שלושה ימים ראשונים של השבוע ההוא, וזה היה פעם ראשונה שבא ממצרים. והר"ר יונתן שאגיש, העיד לי שבשנה הראשונה קודם שהלכתי אני אצלו, ללמוד עם מורי ז"ל, שהוליך את בנו הקטן שם עם כל אנשי ביתו, ושם גילחו את ראשו כמנהג ידוע, ועשה יום משתה ושמחה... גם העיד ה"ר אברהם הלוי כי בשנה הנזכרת הלך גם הוא שם וכתבתי כל זה להורות כי יש שורש במנהג הזה כנזכר. מעשה זה היה בשנת ש"ל בערך. מדברי רבי חיים ויטאל נראה כי בימיו של הארי"זל כבר היה מנהג זה מקובל כ"מנהג ידוע", וכנראה שזה מנהג עתיק משנים קדמוניות, עוד מימי הראשונים. הארי"זל בא ממצרים למירון לאשר ולקיים המנהג הידוע הזה ביום משתה ושמחה . טקס "חלאקה" - תספורת הראשונה חרדים ומקובלים נוהגים שלא לספר את הבן עד שהוא בן שלוש. יש נוהגים לעשות "חלאקה" בקבר רבי שמעון בר-יוחאי בל"ג בעומר. בטקסיות רבה, מגלחים את ראשם של העלמים, כך שרק ה"פאות" נשארות ואז נושאים תפילה: תפילה נאה כשמגלחים הנערים יהי רצון מלפניך, ה' אלוקי האלוקים ואדוני האדונים, שבזכות כל הצדיקים והחסידים מיום שנברא העולם ועד סופו, ובזכות תורתך הקדושה והטהורה, ובזכות מצוותך ושמותיך הקדושים שבה, ובזכות מצוות פאת הראש, שציוויתינו בתורתך "לא תקיפו פאת ראשכם", ובזכות הצדיק הקדוש הזה מורינו ורבינו ועטרת ראשינו כמו שזכה הנער לפאת הראש, כן יזכה לתורה ולחופה ולמצוות ולמעשים טובים, ויורה הוראות בישראל בחיי אביו ובחיי אמו, אמן נצח סלה .ואומר מזמור הללוי-יה הללו א-ל בקדשו. עוד לחג >

חזון למועד - ראש השנה בחזרה לדף החג

לכל המקורות אבלות מן הארכיון / יזכור בית אלפא נתן שחם בית אלפא ​ על ראש שמחתנו נעלה זכר אחינו ואחיותינו אשר לא זכו לחוג עמנו ביום הזה. אשר חרשו – ולא זרעו, זרעו – ולא קצרו, קצרו – ולא אספו הגורנה. אשר נטעו עץ – ולא אכלו את פריו. סללו נתיב – וכרעו נפלו לצידו. אשר בנפשם הביאו לחמם ובגופם הקימו בית. נזכור את נאמני ביתנו, אשר חפרו יסוד, ולא זכו להציב כותל, אשר הציבו כותל – ולא באו תחת קורת גג. אשר היו עמנו בראשית הדרך, בתקווה, בחרדה ובמלחמה – ולא זכו להגיע אל המנוחה ואל הנחלה. נהיה אנחנו נחלתם ומנוחתם. תהא נפשם צרורה בצרור חיינו, ותהא שתיקתם נשמעת בהמולת חוגגינו, ורוחם, רוח עז, על כל מעשי ידינו. בעמל כפינו, גם בשחוק ילדינו, יינשא זכרם אל יום חדש. תחומים נוספים

שבועות שיר וזמר link מי ברכב? מילים: רפאל ספורטה לחן: עמנואל עמירן מי ברכב? מי ברגל? מי יצעד בסך? מי בראש ישא הדגל? ובתוף מי יך? הך בתוף, במצילתים! בשליש, בצלצל, נעלה נא לירושלים שם נחולה כל הליל. מי ברכב? ארץ זבת חלב וחג שבועות תעשה לך ושמחת בחגיך מלאו אסמינו בר סלינו עורו אחים ונעלה פרי גני שבולי פז שיבולים שיבולת בשדה שיר העיטור שיר תודה שירת הקציר עוד לחג >

לכל המקורות בר/בת מצווה מן הארכיון / טקס בת/בר המצווה ​ קיבוץ בית השיטה, קבוצת 'שיטה' 1969 לבני "שיטה" ברי-המצווה, הבאים בברית התנועה: שיטה, שיטה – במה נברכך? יישר כוחך שהגעת למצוות! טוב שמך כשם ביתך, הרימי משאו בכבוד ובאהבה! ואלו בני המצוות: --- * * * מקהלה: ירדה השבת על בקעת גנוסר תורת אמת נתן אל לעמו... הנה המצווה קריאת אב בטעמים: כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא. לא בשמים היא לאמור: מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה. ולא מעבר לים היא, לאמור: מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה. כי קרוב אליך הדבר מאד, בפיך ובלבבך לעשותו. [דברים, ל'] קבוצת "שיטה" זכתה להגיע לחג בר-המצווה שלה בימים גדולים, בהם אנו עדים להגשמתן של מקראות עתיקים על הבטחת ארץ ישראל לעם ישראל: לאברהם בחרן: "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה". [בראשית, י"ב, 1-2] ועוד נאמר לאברהם: שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה. כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם. ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה. קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה. [בראשית, י"ג[ ליצחק: גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל והקמתי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך. והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצות האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ. [בראשית כ"ו] וליעקב: ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה. [בראשית, כ"ח] מקהלה וציבור: ופרצת ימה וקדמה... ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש. [בראשית, כ"ז] ליוסף: "ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם". [בראשית, מ"ח] לעם במדבר: "כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר. ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש. ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת. ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך. [דברים, ח'] * * * מקהלה וציבור : ויהודה לעולם תשב... מה טובו אהליך יעקב... עצי שיטים עומדים נגינה בכלי הקשה ושירה "עצי שיטים" דברי ילד: שם קבוצתנו שיטה – כשמה של בית-השיטה. על עץ השיטה, בן הארץ מימי קדם, מספרים לנו המקרא והמדרש. קריאת ילד: על צמיחת השיטה בארץ מעידים שמות המקומות: בית-השיטה, שנזכרה בסיפורי גדעון ,שיטים בעבר-הירדן מול הגלגל, נחל-שיטים הוא נחל קידרון ליד ירושלים. קריאת ילד: "ועשית את הקרשים למשכן עצי שיטים עומדים" (שמות, כ"ו, 15). עצי שיטים היו חומר הבניה למשכן ולכלי הקודש בתוכו. קריאת אם: על זה אומר מדרש שמות: למה עצי שיטים? לימד הקדוש ברוך הוא דרך ארץ לדורות: שאם יבקש אדם לבנות ביתו מאילן עושה פירות אומר לו ומה מלך מלכי המלכים שהכל שלו, כשאמר לעשות משכן אמר: לא תביא אלא מאילן שאינו עושה פירות, ואתם על אחת כמה וכמה. [שמות רבא] קריאת אם: באגדות החורבן מסופר כי נהוג היה בירושלים: "משנולד ילד שתלו ארז, ומשנולדה בת שתלו שיטה, ומשנישאו – עשו מהם חופה. [מסכת גיטין] קריאת אם: בחזון הגאולה של ישעיהו נמצאת השיטה עם העצים שיפריחו את השממה: "אתן במדבר ארז, שיטה והדס ועץ שמן" (ישעיה, מ"א, 19( מקהלה: אתן במדבר ארז... שירת בנות: * * * מה הומה הלב לילדות של טוהר זה תור התום שוב לא ישוב. אך היום קרב לעתיד של זוהר - יפרוש כנף שלום ולא יסוף. ]י. שרת[ * * * שתלתם ניגונים בי אמי ואבי ניגונים, מזמורים שכוחים; גרעינים, גרעינים נשאם לבבי - עתה הם עולים וצומחים. עתה הם שולחים פארות בדמי שורשיהם בעורקי שלובים. ניגוניך אבי ושיריך, אמי בדופקי נעורים ושבים. ]פניה ברגשטיין/ ד. זהבי[ שירת ילדים : הנה לנו ניגון יש אל נא נביישנו בו נשירה בו נזכירה הימים עברו כי אותו עוד שרו אחינו ואחיותינו עת גם הם עוד ילדים היו מקהלה וציבור : הנה ככה, זהו הניגון של נחת ובעֶלז, ובעלז חולו יחד הנה ככה, זהו הניגון של נחת ובעלז בואו ונצא. שירה בציבור : נזכה לראות בנים, בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובעבודה * * * ברכת סב או הורה: ברכת בית הספר וקבלת תנ"כ: ברכת אחים ואחיות: * * * כיבוד * * * נגינה בחליליות * * * "מה אהיה כשאגדל" / משחק וריקוד בשלוש תמונות * * * פזמון-סיום תחומים נוספים

ל"ג בעומר מקורות והגות Heading 6 ​ אירועים שונים אשר התרחשו בל"ג בעומר לפי המסורת ​ היום הראשון למבול - לפי המשתמע מן המקרא ל"ג בעומר הוא היום הראשון למבול: "בשנת שש מאות שנה לחיי נוח בחודש השני (אייר) בשבעה עשר יום לחודש הזה נבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו" (בראשית ז' י"א). באותו יום נכנסו נוח במשפחתו לתיבה, כלומר מי"ח באייר היו נוח ומשפחתו ובעלי החיים בתיבה. יום צום לזכר תבוסת יהושע בעי, על פי אחד מן הפיוטים מימי הביניים. ביום זה החל המן לרדת על בני ישראל, ולכן נקבע כיום שמחה. יום תחילת המרד הגדול ברומאים בשנת 66 לספירה (לפני חורבן בית שני) לפי יוסף בן מתתיהו בי"ז באייר: "רבים עמדו על גגות הבתים והמטירו משם אבנים על ראשי הרומאים..." (יוסף בן מתתיהו מלחמות ב' ט"ו, ה'). ובאותו ערב אור לי"ח באייר (ערב ל"ג בעומר) הדליקו משואות בראשי ההרים כדי להודיע על ראשית המרד. יש הקושרים בין הדלקת המשואות הללו לבין מנהג הדלקת המדורות בל"ג בעומר. גזירות תתנ"ו - בימי מסעי הצלב בשנים 1096 – 1146 התרחשו פרעות וגזירות על יהדות אשכנז בימים שבין פסח ועצרת והם נקבעו לימי אבל בקהילות רבות. אלפים ורבבות מבני ישראל נהרגו בתקופה זו ומתו על קידוש השם. אירועים שונים אשר התרחשו בל"ג בעומר לפי המסורת בתקווה שתמשך כאש תמיד ההילולה בקבר רבי שמעון בר יוחאי ל"ג בעומר בהקשר לטבע הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו ל"ג בעומר בגטו ורשה - אש המביאה אור לחשכת הגטאות ל"ג בעומר בחייו של ש"י עגנון מה הקשר בין ל"ג בעומר לרבי שמעון בר יוחאי? מי הוא בר כוכבא בתלמוד? מנהגי ל"ג בעומר לפי הא"ב מנהגי ספירת העומר מנהגים מיוחדים לעדות ישראל בל"ג בעומר מסורת חזקה שלא כתובה בשום מקום מפני שלא נהגו כבוד זה לזה מקור מנהג ה"חלאקה" סיפורו של המירון ורבי שמעון בר-יוחאי תלמידיו של רבי עקיבא ומרד בר כוכבא עוד לחג >

לכל המקורות שבת מקורות והגות/ ​ שבת וינפש ספר האגדה, תלמוד בבלי, מסכת ביצה, ט''ז, ע''ז א' אמר רבי שמעון בן לקיש: נשמה יתרה נותן הקדוש ברוך הוא באדם ערב שבת, ולמוצאי שבת נוטלין אותה הימנו (שמות ל"א, י"ז), שנאמר: "שבת וינפש" - כיון ששבת - ויי אבדה נפש! עוד לחג >