תוצאות חיפוש

מיד לאחר מכן הוא הוסיף: "מכל השיעורים שלמדתי בפקולטה למשפטים אהבתי במיוחד את שיעוריו של אביך, ומאז אני ותלמידו שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את זה, ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה".[3] אבי [6] בהמשך המסע סובב סבא דמשפטים סחור סחור סביב דמותה המסתורית של העלמה היפה הזאת. לגביהם הכלפשיט… הוא אשר אמרת, אבי מורי ורבי, בפסק-דין ל"ח 264 לסרסון נגד "שיכון עובדים" בעירבון מוגבל

[ב] כיוון שבא דודנו בּני לוקח אבי גיליון גדול ומעביר עליו קווים מרובעים שחורים ולבנים ומצוה להביא גריסיו האחד לבש את קפוטתו של אביו ובתי ידיה מפולשות, והשני רוכב על גבי היעה ומרקד ומפזז ומכרכר. הטוב שבהם הוא פנחסל ( אחרון אחרון חביב), ילד קטן בעל רגליים עקומות, כותונתו תחובה לו לצד מעלה, והוא ילד אבי! נזרי! תפארתי! נשמתי! לבּתי! נחמתי!