תוצאות חיפוש

יזכור החי את מתיו כי הנה הם מנגד לנו הנה ניבטות עיניים סביב-סביב ואל דֹמי, אל דֹמי לנו עדי יהיו חיינו שלהבות השרפה מדעיכות פנסי, אור האש מסנוור את עיני, איך אביט, איך אראה, איך אדע, איך אכיר, כשהוא יעמוד

ה’ את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך ה’ את יום השבת ויקדשהו; כבד את אביך

חג האביב חל בתקופת האביב. חג האביב חל בתקופת האביב. נהוג בו טקס העומר המציין את תחילת עונת הקציר. חודש ניסן מופיע במקרא [שמות י"ב] כראש חודשים, נקרא גם חודש האביב. חמץ קמח או מאפה שהחמיץ ותפח. המשפחה מסיבה סביב שולחן ערוך ומספרת ביציאת מצריים מעבדות לחירות של בני ישראל. באסרו חג פסח נפטר רבי מיימון, אביו של הרמב"ם, ומאחר שאין הולכים להילולא -- עליה המונית לקברו של הקדוש

בקללת "אַסְפֶּה עָלֵימוֹ רָעוֹת חִצַּי אֲכַלֶּה בָּם"[12] , והבהרתי בשמך "לא אשאיר שום רעה בעולם שלא אביא

היא שבה אל בית אביה כשהיא מסומנת באות קין של "אשה קטלנית"[7] . אני רימיתי, אני, יהודה אבי ער ואבי אונן, הכנסתי את תמר להריון. אני.

מתחילת ההלל, עד "חלמיש, למעיינו מים"; ודולג ואומר "ה', זכרנו יברך . . .", עד "הללו יה" ; ומדלג ואומר "מה אשיב

אלף חיוכים אלי שלח האביב, שמש חביבה יצאה לשוח. הנני מוכן/ה ומזומן/ה לקיים כוס שלישית של ט"ו בשבט - כוס שרובה יין אדום ומעוטה יין לבן - כוס המסמלת את האביב "ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אישה כי מאיש לקחה-זאת: על-כן יעזב-איש את אביו ואת-אמו

לוקח כל אחד כפרתו בידו הימנית, ואומר הפסוקים בני אדם וכו', ומסבבה סביב ראשו ואומר זה חליפתי וכו' ג' פעמים עושה נר לביתו, מפני שביום הכפורים ירד משה עם הלוחות השניות, והתורה נקראת נר, ועוד נר אחד בשביל נשמות אביו ובמצות, עיניך לנוכח יביטו פיך ידבר חכמות ולבך יהגה אימות ידיך יהיו עוסקים במצות רגליך ירוצו לעשות רצון אביך ליל יום הכפורים, ובו ה' סעיפים: א) במדינות אלו נוהגין קודם כל נדרי, מוציא הגדול שבקהל ס"ת ומסבב עמו סביב

ג שלוש שנים לאחר מכן, באביב תשכ"ג, דקלמתי על פה את דרשת הבר מצווה שלי לפני אולם מלא גברים שאחזו בידיהם ולתוך הריקודים המתלהמים סביב עגל הַבַּעַל פֶּה.

יגאל אלון ניב / אביבה כהן (שיכבה בינונית - מחנה הקריה, המחנוע"ל) אינני חפה מפשע איני נקייה מעוון כל עוד אנחנו לגדולה על האדמה הזאת, באשר גזרת גורל היא לנו זאת, וכי יחד נגזר עלינו לרומם את הררינו על כל ההרים סביב

מיד לאחר מכן הוא הוסיף: "מכל השיעורים שלמדתי בפקולטה למשפטים אהבתי במיוחד את שיעוריו של אביך, ומאז אני ותלמידו שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את זה, ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה".[3] אבי [6] בהמשך המסע סובב סבא דמשפטים סחור סחור סביב דמותה המסתורית של העלמה היפה הזאת. לגביהם הכלפשיט… הוא אשר אמרת, אבי מורי ורבי, בפסק-דין ל"ח 264 לסרסון נגד "שיכון עובדים" בעירבון מוגבל

[ב] כיוון שבא דודנו בּני לוקח אבי גיליון גדול ומעביר עליו קווים מרובעים שחורים ולבנים ומצוה להביא גריסיו האחד לבש את קפוטתו של אביו ובתי ידיה מפולשות, והשני רוכב על גבי היעה ומרקד ומפזז ומכרכר. הטוב שבהם הוא פנחסל ( אחרון אחרון חביב), ילד קטן בעל רגליים עקומות, כותונתו תחובה לו לצד מעלה, והוא ילד אבי! נזרי! תפארתי! נשמתי! לבּתי! נחמתי!