מחלוקת פוליטית עמוקה מפלגת את העם. המחלוקת מסכנת את יכולת הקיום של העם בארצו. חשוב לפעול למיתון המחלוקת, דיאלוג וקביעת כללי משחק מוסכמים.

עם התקרב הימים הנוראים ביקשנו לנסח וידוי לעת הזו, להכות על חטאי התקופה, אך גם לשים על חזנו יד מנחמת ולהתחזק מגילויי האנושיות הרבים שסביבנו.

הכבישים מעפולה ועד חצר כנרת התמלאו באנשים שבאו לחלוק לברל כבוד אחרון. מה הביא כה הרבה אנשים לחלוק לו כבוד זה?

גלגולו של שיר - מאבא תחנה החסיד, דרך 'חנה'לה ושמלת השבת' ועד לאה גולדברג. הפקה מקורית, הכוללת לחן וקליפ חדשים.

בתשעת החודשים שחלפו מאז פרוץ המלחמה עסקנו בהשלכותיה בזירות רבות. כעת אנו מבקשים להציע חידוש גם לצום העתיק של י"ז בתמוז.

בין מגילת רות, מגילת החסד, לבין אחריותנו על הפליטים בארצם, העקורים בחזית.

איחוד ירושלים בשנת 1967 שם את ירושלים במרכז המפה וסימל את מעבר מרכזי השלטון של ישראל לירושלים. כבר יותר משנה שירושלים נמצאת במוקד של מאבק...

התקופה הנוכחית מביאה איתה שיח מתחדש על שיעור הקומה של הדור הצעיר שגדל לתוך מציאות שבה קיום המדינה עלול להיתפס כמובן מאליו.

ביום הרצל ראוי להיזכר שלמרות הקשיים העצומים איתם התמודדו הן החזון והן החוזה, הכרחי לדרוש מעצמנו גם את ברית הייעוד וגם את ברית הגורל.

עצמאות אינה בדידות, וחיים עצמאיים ללא קשרים וללא תחושת שייכות הם חסרי משמעות. זה נכון בעצמאות של היחיד, ונכון גם ביחס לעצמאותה של מדינה.

בימים בהם יצר נקמת הדם מרים את ראשו, בהם האנטישמיות מאיימת על קהילות בעולם, נבקש לחזור ולהתחייב לאמונה ולתקווה, לתיקון וליצירה.

חג הפועלים נחגג בין חג החירות לחג העבודה. מיקומו בלוח השנה מזכיר שכל חברה ראויה שניצור בארץ תלויה בשוויון ערך בני האדם ועבודה מתוך חירות.

לאחר הטבח בקיבוץ בארי, חשוב לחזור אל נוסח ההגדה שיצרו לעצמם חברי וחברות הקיבוץ לכבוד הפסח הראשון בנקודת הקבע אליה עלו ב-1951.

6 הצעות לתוספות לליל הסדר ולהגדה של פסח לעת הזו (לאחר 7 באוקטובר ובזמן מלחמה).

אחד המרכיבים הרעיוניים של חג פורים, גם בסיפור וגם במנהגי הקרנבל, הוא "ונהפוך הוא". הסדר החברתי מתערער: חזקים הופכים לחלשים, חלשים הופכים...

ט"ו בשבט נבנה בציונות כחג הקשר עם הארץ. השנה האחרונה, ובמיוחד החודשים האחרונים, מזכירים לנו שהקשר אינו פשוט, והארץ אינה פשוטה. בשנת 1894...

בשנת תש"י (1950) הוציאו חברי וחברות קיבוץ בארי הגדה לפסח. פחות משנתיים לתום מלחמת העצמאות, בה שילמו מחיר נורא על הגשמת חזון חייהם – הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, עיצבו חברי הקיבוץ תוכן חג הרלוונטי לערכיהם ולאורחות חייהם. בשנים ההן, הגדות הקיבוצים קיימו את מצוות "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" בכך ששילבו את תולדות עם ישראל בעת ההיא. ההגדות סיפרו את סיפור הגלות, ההעפלה, החלוציות, הלחימה וההתיישבות באזורי הספר כהמשך ישיר למאבק של בני ישראל לחירות וכחלק ממסעם חזרה ל

רגע לפני שבעה באוקטובר היינו בשיאו של מאבק בינינו לבין עצמנו. והשיא הזה השתקף במחלוקת בתל אביב על יום הכיפורים. המראות האלו שברו את ליבי, ואני זוכרת שהרגשתי שנמוך מזה אי אפשר לרדת. מה קרה לנו? ואיך נצליח להתרומם מזה? והנה, הצלחנו. היינו צריכים את האויב המשותף השפל והאכזר כדי להבין שאנחנו לא יכולים להמשיך ככה יותר. אנחנו זקוקים אחד לשנייה, על אף השונות. דווקא כמישהי שכבר שנים עסוקה בקידום שוויון הזדמנויות לנשים ולאוכלוסיות מוחלשות, המאבקים לא זרים לי. החיכוך עם מי שתפיסותיהם ה

משולש האורות שנדליק הערב מערבב בין נרות רבים ותפקידם: נרות השבת נועדו להאיר את הבית, נרות חנוכה לזכרון הנס ונרות הנשמה נועדו ל"האיר" את...

… וְאַנְשֵׁי מְדִינַת הַיְּהוּדִים אָז מָחוּ מִלֶּחְיָם בְּשַׁרְווּל אֶת דִּמְעַת הַשִּׂמְחָה אֵין-עֵדִים, וַיּוֹדוּ לֶאלֹהֵי הַגְּמוּל....