רגע לפני שבעה באוקטובר היינו בשיאו של מאבק בינינו לבין עצמנו.
והשיא הזה השתקף במחלוקת בתל אביב על יום הכיפורים.
המראות האלו שברו את ליבי, ואני זוכרת שהרגשתי שנמוך מזה אי אפשר לרדת. מה קרה לנו? ואיך נצליח להתרומם מזה?
והנה, הצלחנו.
היינו צריכים את האויב המשותף השפל והאכזר כדי להבין שאנחנו לא יכולים להמשיך ככה יותר. אנחנו זקוקים אחד לשנייה, על אף השונות.
דווקא כמישהי שכבר שנים עסוקה בקידום שוויון הזדמנויות לנשים ולאוכלוסיות מוחלשות, המאבקים לא זרים לי.
החיכוך עם מי שתפיסותיהם הפוכות משלי, כאלה שבעיניים של לפני השבעה באוקטובר גרמו לעוולות קשות כלפי ציבורים שלמים, היה נוכח מאוד בחיי.
ידעתי שכדי לשנות משהו עליי להילחם, ובמלחמה הצבעים הופכים להיות מוחלטים כל כך עד שמפסיקים לראות את כל הצבעים שהם בין לבין, אלה שנראים כמו צבע אחד ובאור נראים פתאום אחרת.
בחג הזה, חג האורות, אני רוצה להתעקש לראות את כל הצבעים.
להבחין בנקודת האור גם אצל מי שלא שותף לתפיסת העולם שלי ולשאיפות שלי לתיקון עולם.
היום יותר מתמיד אני מבינה שגם אלה שנתפסו בעיניי כחסמים לאותו תיקון, יש להם תפקיד משלהם שמשלים את התפקיד שלי ומרחיב את נקודת המבט שלי.
ועם כמה שאני חושבת שאני יודעת מה טוב, היא עדיין נקודת מבט אחת.
זה האינטרס שלי שיהיו אנשים שונים ממני שישקפו לי את מה שאני לא רגישה אליו, שייתנו את מה שלי אין לתת, שיעשירו אותי. כאלה שימשכו את השמיכה לכיוון השני, ובזכות משיכתם החזקה והלעיתים מעצבנת תהיה לכולנו הגנה מעל הראש.
זה לא אומר שאוותר על הערכים שחשובים לי, אבל אקשיב הרבה יותר. לא מתוך נימוס, אלא מתוך אמונה עמוקה שיש לי מה ללמוד ולקחת איתי הלאה.
כבר לא אסתכל עליהם בחשדנות ולפעמים בציניות שמתכסה בהומור. אני בוחרת לראות את הכוונה הטובה שיושבת מתחת לכל דיבור ולחוות לרגע או שניים את העולם מתוך הזווית שלהם. לפחד ממה שהם פוחדים, רק לכמה דקות.
אני בוחרת לשמור על השפה שלי, על מה שיוצא לי מהפה. לכבד את האדם מולי, אבל באמת. הוא משלים אותי. בזכותו אני חלק מעם, אני לא לבד. ואם משהו יקרה לי, הוא יזעק בשמי.
יש לנו כל כך הרבה במשותף. המטען בן 3000 השנה הזה שאנחנו נושאים, לא יישמט בגללי.
אין אפשרות אחרת ואין לנו מדינה אחרת.
כמו שהאור של החנוכייה מורכב מתשעה אורות שונים, ככה גם האור של התקומה מהשבר הנורא שחווינו צריך להיות מורכב מאורות רבים ומגוונים. רק לאורם נצליח לראות את הקשת המשותפת שלנו במלוא תפארתה.
חג שמח.
