תוצאות חיפוש

דבר כי ככה נשבעתי לאחי, אחותי, להורים ובכיתי בלילות ודאגתי בימים כי פחדתי שמשהו יפגע בהורים וקולו של אבי , כי עוד לא ניתן כל מה שהובטח לנו מזמן. >> לביצוע של משפחות החטופים אפשרויות נוספת >> זריחה שחורה / אביב

האהבה היא כוח המוליד אהבה." (30-31) לכל המקורות כלולות הגות, ספרות ושירה / אומנות האהבה הוצאת הדר, תל-אביב

וכעבור רגע שוב הייתי על כתפי אבא, והוא, אבי המשכיל מאוד, המנומס, עמד שם וצעק בכל קולו, לא מילים, לא משחקי אבי לא שתק אלא נתן את כל קולו בצעקתו הארוכה עד קצה קיבול ריאותיו אאאאההה וכשאזל לו האוויר שאף שוב, כטובע אבי שכב כך לידי כמה רגעים ושתק אף כי בדרך כלל היה סולד מפני כל שתיקה וממהר לגרש אותה. כאילו בחושך הזה נהפך אבי לאמא. אף פעם אחת בחיי, לא לפני אותו הלילה ולא אחריו, אף לא במות אמי, אני לא ראיתי את אבי בוכה.

היא לא תעמוד בעומס האבל המודחק על אחיה האהוב, ובעומס ניחומי אביה. אחרי הכל גם אני באתי אל אבי במרמה עם כתונת לא לי ואמרתי לו: "הכר נא, אבי, את בנך שמעבר לכתונת". לכן נועד בקרב בני ישראל להתאבל ביום העשירי לחודש השביעי ביום אשר הגיע שמע אבל יוסף אל יעקב אביו.

וכעבור רגע שוב הייתי על כתפי אבא, והוא, אבי המשכיל מאוד, המנומס, עמד שם וצעק בכל קולו, לא מילים, לא משחקי אבי לא שתק אלא נתן את כל קולו בצעקתו הארוכה עד קצה קיבול ריאותיו אאאאההה וכשאזל לו האוויר שאף שוב, כטובע אבי שכב כך לידי כמה רגעים ושתק אף כי בדרך כלל היה סולד מפני כל שתיקה וממהר לגרש אותה. כאילו בחושך הזה נהפך אבי לאמא. אף פעם אחת בחיי, לא לפני אותו הלילה ולא אחריו, אף לא במות אמי, אני לא ראיתי את אבי בוכה.

דבר כי ככה נשבעתי לאחי, אחותי, להורים ובכיתי בלילות ודאגתי בימים כי פחדתי שמשהו יפגע בהורים וקולו של אבי , כי עוד לא ניתן כל מה שהובטח לנו מזמן. >> לביצוע של משפחות החטופים אפשרויות נוספת >> זריחה שחורה / אביב

עם המתעלה בשעת דחק, אשר יכול לכל אויב, בזכות רמתו המוסרית, הרוחנית והנפשית בעת מבחן.

כשיגידו לי "שואה" אני אדע הכל, את כל הפרטים המצמררים ושוב ארגיש רחוקה כל כך קטנה עד כדי שגעון ושוב לא אבין

יזכור החי את מתיו כי הנה הם מנגד לנו הנה ניבטות עיניים סביב-סביב ואל דֹמי, אל דֹמי לנו עדי יהיו חיינו הטבח בידוובנה, 1941 מתוך ספרו של יאן טומש גרוס, 'שכנים' – עדותו של שמואל וסרמן: "לאחר שפרצה המלחמה חיו

יזכור החי את מתיו כי הנה הם מנגד לנו הנה ניבטות עיניים סביב-סביב ואל דֹמי, אל דֹמי לנו עדי יהיו חיינו הטבח בידוובנה, 1941 מתוך ספרו של יאן טומש גרוס, 'שכנים' – עדותו של שמואל וסרמן: "לאחר שפרצה המלחמה חיו

למדתי שהתינוק שזה עתה נולד, בתופסו לראשונה באגרופו הקטנטן את אצבעו של אביו, הוא שבה אותו לתמיד.

יזכור החי את מתיו כי הנה הם מנגד לנו הנה ניבטות עיניים סביב סביב ואל דומי, אל דומי לנו עדי יהיו חיינו אולי אביא כאן דוגמה, ממעשה שקרה, שאני נוהג להביא בהזדמנויות שונות: באחד מימי חודש אדר, חודש שיהודים מצווים יזכור החי את מתיו כי הנה הם מנגד לנו הנה ניבטות עיניים סביב סביב ואל דומי, אל דומי לנו עדי יהיו חיינו השמיים עמדו מלכת אלמלא השעון שתיקתק לא ידענו שכה רחוקים אנו כבר מן הבוקר איזה זרע ישאו הרוחות באביב איזה