עוד אנו מתחבטים בכך בא המשך הפסוק ומוסיף תמיהה על תמיהה: "… ואת ובית אביך תאבדו". כיצד ומדוע יאבדו אסתר ובית אביה? ומיהו בכלל "בית אביה" של אסתר היתומה מאב ומאם? אם ההצלה מובטחת, אי אפשר להבין את האבדן של אסתר ובית אביה כאבדן פיסי.

בודנהימר, לשעבר מנהל בית הספר התיכון האזורי "ברנר" בגבעת ברנר, מנהל "בינה" ומורה בישיבה החילונית בתל אביב

האהבה היא כוח המוליד אהבה." (30-31) לכל המקורות כלולות הגות, ספרות ושירה / אומנות האהבה הוצאת הדר, תל-אביב

דבר כי ככה נשבעתי לאחי, אחותי, להורים ובכיתי בלילות ודאגתי בימים כי פחדתי שמשהו יפגע בהורים וקולו של אבי , כי עוד לא ניתן כל מה שהובטח לנו מזמן. >> לביצוע של משפחות החטופים אפשרויות נוספת >> זריחה שחורה / אביב

היא לא תעמוד בעומס האבל המודחק על אחיה האהוב, ובעומס ניחומי אביה. אחרי הכל גם אני באתי אל אבי במרמה עם כתונת לא לי ואמרתי לו: "הכר נא, אבי, את בנך שמעבר לכתונת". לכן נועד בקרב בני ישראל להתאבל ביום העשירי לחודש השביעי ביום אשר הגיע שמע אבל יוסף אל יעקב אביו.

עם המתעלה בשעת דחק, אשר יכול לכל אויב, בזכות רמתו המוסרית, הרוחנית והנפשית בעת מבחן.

כשיגידו לי "שואה" אני אדע הכל, את כל הפרטים המצמררים ושוב ארגיש רחוקה כל כך קטנה עד כדי שגעון ושוב לא אבין

דבר כי ככה נשבעתי לאחי, אחותי, להורים ובכיתי בלילות ודאגתי בימים כי פחדתי שמשהו יפגע בהורים וקולו של אבי , כי עוד לא ניתן כל מה שהובטח לנו מזמן. >> לביצוע של משפחות החטופים אפשרויות נוספת >> זריחה שחורה / אביב

יזכור החי את מתיו כי הנה הם מנגד לנו הנה ניבטות עיניים סביב-סביב ואל דֹמי, אל דֹמי לנו עדי יהיו חיינו הטבח בידוובנה, 1941 מתוך ספרו של יאן טומש גרוס, 'שכנים' – עדותו של שמואל וסרמן: "לאחר שפרצה המלחמה חיו

יזכור החי את מתיו כי הנה הם מנגד לנו הנה ניבטות עיניים סביב-סביב ואל דֹמי, אל דֹמי לנו עדי יהיו חיינו הטבח בידוובנה, 1941 מתוך ספרו של יאן טומש גרוס, 'שכנים' – עדותו של שמואל וסרמן: "לאחר שפרצה המלחמה חיו

למדתי שהתינוק שזה עתה נולד, בתופסו לראשונה באגרופו הקטנטן את אצבעו של אביו, הוא שבה אותו לתמיד.

יזכור החי את מתיו כי הנה הם מנגד לנו הנה ניבטות עיניים סביב סביב ואל דומי, אל דומי לנו עדי יהיו חיינו אולי אביא כאן דוגמה, ממעשה שקרה, שאני נוהג להביא בהזדמנויות שונות: באחד מימי חודש אדר, חודש שיהודים מצווים יזכור החי את מתיו כי הנה הם מנגד לנו הנה ניבטות עיניים סביב סביב ואל דומי, אל דומי לנו עדי יהיו חיינו השמיים עמדו מלכת אלמלא השעון שתיקתק לא ידענו שכה רחוקים אנו כבר מן הבוקר איזה זרע ישאו הרוחות באביב איזה